פרשת ויגש

Share This:

יש בפרשתנו דיאלוג קצר ומוזר בין פרעה לבין יעקב אבינו:

"ויאמר פרעה אל יעקב 'כמה ימי שני חייך?'. ויאמר יעקב אל פרעה 'ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה, מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם' " (ברא' מז, ח-ט). לשאלה ככל הנראה תמימה של פרעה, יעקב משיב באופן מפתיע.

הוא מבחין בין חיים למגורים, גם אם לא נשאל על כך. רבי יצחק קארו, בעל "תולדות יצחק", אומר שהביטוי "מגורים" מתייחס לטלטלות בחיים (מלשון "גרות", זרות ונדודים) ואילו "חיים" מתייחס לחיים טובים. יעקב מסתובב כזר ונודד ואפילו הימים שנראו כטובים לא היו באמת טובים. ר' שמשון רפאל הירש מסביר "חיים" כתקופות בה יש תפקיד משמעותי לקיים ואילו "מגורים" הם תקופת החיים הכללית. יעקב מרגיש שקטן ולא טוב היה תפקידו המשמעותי בחיים.

יעקב אומר שימי חייו היו רעים. רעים? הוא זכה לחסדי ה' שרק יחידי סגולה זוכים להם! הוא הצליח להתגבר על מכשולים רבים ולבנות את עצמו מחדש. על כך שינה הקב"ה את שמו לישראל! הוא ברח בלי כלום וחזר עשיר וחזק. הוא השלים עם אחיו והצליח להתיישב בארץ אבותיו. הוא גידל שנים עשר בנים ההולכים כולם בדרך אבותיו ונאמנים לה'. במשימה הזאת לא עמדו לא אברהם ולא יצחק! (ישמעאל, זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק, שוח ועשו הם הראייה). הוא מצא מחדש את בנו האהוב, אותו חשב מת.

האם יעקב איננו מודע להצלחותיו? הוא כן מודע, הוא כן יודע. הוא גם מודה לאלהים על כך: "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך" (ברא' לב, יא). אך יש בו כאב נפשי שהעובדות החיוביות בחייו אינן מספיקות להרגיע. קיים הבדל כמעט תהומי בין מה שנראה לעין האחרים לבין מה שהאדם מרגיש וחווה מבפנים. ליעקב הרגשה פנימית עמוקה שרע לו בחייו. אם מראים לו את הצלחותיו כדי לשכנע אותו שטוב לו, למעשה אומרים לו שאיננו צודק בהרגשתו. אבל ההרגשה אצלו חזקה ואמתית מאד! "עידוד" כזה רק יעמיק את הקרע בין עולמיו הפנימי והחיצוני. זה רק יכאיב אותו עוד יותר.

"מעט ורעים היו ימי שני חיי". רק מההבנה האמתית של הנקודה הזאת, ולא מהניסיון לסתור אותה, ניתן לעזור ליעקב להסתכל אחרת על חייו ועל נפשו. רק אם נבין את הנקודה הכואבת הזאת נוכל לעזור למי שאומר לנו את משפטו של יעקב: מעט ורעים היו ימי שני חיי.

תגובה אחת בנושא “פרשת ויגש

  1. למרות הצלחתו לבנות משפחה, ולמרות רגע נעלה כשראה את שתי המחנות שלו והתפלל להצלחה במפגש עם עשיו, ימי יעקב הם טראגיים גם למי שרואה אותם מבחוץ. ובפרט אחרי שהתיישב בארץ, כולל שתיקה על מה שקורה במשפחתו הבעייתית, היעלמות יוסף וכד'.
    המפרשים אומרים שפרעה ראה את יעקב "זקן" (חלק טוענים שבמצרים לא חיו כ"כ הרבה שנים). אפשר לטעון שהוא נראה זקן במיוחד והסיבה היא ששני ימי חייו היו רעים. למה מעטים? בהשוואה לאברהם ויצחק- כנראה יעקב מרגיש שהוא הולך למות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *