מה באמת הקשר בין אבלות לספירת העומר?

Share This:

למנהגים חיים משל עצמם. הסיבה ללידתם ברוב הפעמים נשכחת די מהר וכבר הדור השני איננו יודע בדיוק מדוע הוריהם נהגו כך. מכאן והלאה, כולם מחפשים הסברים ומקורות סבירים, שבדרך כלל קשורים לאיזו פיסת מידע על משהו אחר שנראה די דומה.

האבלות בתקופת ספירת העומר הפתחה כך, ככל הנראה.

במאה ה-9 זאת הפעם הראשונה בה אנחנו פוגשים מנהג אחד "מוזר" בין פסח לשבועות ושאין עליו הסבר. אדם שאל גאון בבבל (ככל הנראה רב נטרונאי גאון) על המנהג הזה לא להתחתן בין פסח לשבועות.

לפני שנמשיך עם מה שהשיב הגאון, בואו נחשוב אנחנו. אין סיבה ידועה למנהג, אז בואו נחפש אפשרויות. באיזה מקרים לא עורכים חתונות ביהדות?

א. בשבת וביום כפור

ב. ביום טוב ובחול המועד

ג. במצב של עצבות או עגמת נפש: אבלות או אימת הדין

מה מתאים, מתוך זה, לתקופה שבין פסח לשבועות? האם כל התקופה שבת או יו"כ? לא! האם זה יום טוב או חול המועד? לא! האם יש אימת הדין? של מי? של מה? אז לא!

מה נותר? אבלות. אבל אבלות על מי?

ישנו מדרש בתלמוד המספר על אסון גדול ומקשר אותו לתקופה הזאת: מותם של עשרים וארבעה אלף תלמידים של רבי עקיבא, בפרק אחד, בין פסח ועד עצרת (שבועות) (יבמות ס"ב ע"ב). הנה! זאת צריכה להיות הסיבה!

וזו בדיוק התשובה של רב נטרונאי גאון:

"…לא משום איסור הוא, אלא משום מנהג אבלות. שכך אמרו חכמים שנים עשר אלפים זוגים תלמידים היו לו לר' עקיבא וכלם מתו בין פסח לעצרת…". (תשובות הגאונים – שערי תשובה סימן רעח)

עם הזמן הופיעה עוד הגבלה: המנהג לא להסתפר, שמוזכרת כנראה לראשונה באיטליה במאה ה-13 בספר שבולי הלקט, סדר פסח רל"ה.

בימי הביניים התעצמה ההרגשה של אבלות בספירת העומר בגלל רדיפות וגזירות שמד נגד מספר קהילות אשכנז ושהתרחשו בין פסח לשבועות (חלק מפרעות מסעי הצלב, פרעות ת"ח ות"ט, בין היתר).

אבל, האם אבלות זאת באמת האפשרות היחידה שנותרה לנו למנהג? אמרנו שזה לא בגלל אימת הדין, אבל יש לא מעט מקורות שדווקא מציינים לכוון הזה.

יש משנה במסכת ראש השנה שאומרת: "בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן… " (רה"ש א, ב). משנה אחרת אומרת, בשם רבי יוחנן הן נורי, שמפשט הרשעים בגיהינום מתרחש בין פסח לעצרת (עדויות ב, י). זאת אומרת שפסח, שבועות והימים שביניהם הם ימים של דין, של המתנה לגזר דין טוב, שלא נצא רשעים, שהקב"ה ייתן לנו שנה פורייה. אולי בגלל זה לא התחתנו, ולא בגלל אבלות?

אך הבה נמשיך בניתוח. אמרנו שזה לא יכול להיות בגלל יו"ט או חוה"מ. הרי ברור שאין שם לא זה ולא זה!… אין?

חג השבועות נקרא בפי חז"ל "עצרת", בהשוואה ל"עצרת" של סוכות (שהיא שמיני עצרת). בשני מדרשים, שבועות אפילו נקרא "עצרת של פסח" (שיר השירים רבה, פרשה ז, ב וגם פסיקתא דרב כהנא, פיסקא כח)

כבר בימי הביניים הובא הרעיון שימי ספירת העומר הם מעין "חול המועד" ארוך בין פסח לעצרת שלו (שבועות). הרמב"ן אומר זאת (פירוש על ויקרא כ"ג, ל"ו, ד"ה "עצרת היא"), גם רבי בחיי בן אשר (בפירושו על ויקרא כ"ג, ט"ז) וכן רבי מנחם ריקאנטי (פירוש על ויקרא כ"ג, ל"ו)

בחול המועד אסור להתחתן ואסור להסתפר. יכול מאד להיות שהמנהגים שהזכרנו בתקופה של סיפרת העומר התפתחו כחיקוי לחומרות של חול המועד ולא כמנהגי אבלות!

בהיעדר סיבה מוצהרת למנהג "מוזר" כזה בתקופה שלא מצדיקה אותו, קפצה אולי האסוציאציה הראשונה של הגאון להסביר את זה וכך נקשר העניין לאבלות, אם כי שתי הסיבות האחרות להסבר (אימת הדין וחול המועד) לא פחות אפשרויות.

אם כי הכל נשאר בגדר השערה, כי המקור למנהג נעלם… אולי אחרי הדור הראשון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *