מי הייתה אשת נח? התורה איננה קוראת לה בשם והיא אחת מהגיבורות השקטות שבפרשה, יחד עם נשי ילדיה.

בתורה מישהו נקרא בשם רק אם יש לו תפקיד משמעותי כלשהו, היה זה במהלך הסיפור הזה, או בהמשך התורה. האחרים, שאין להם תפקיד מרכזי, או שהתורה לא מלמד לקח כלשהו עליהם, נשארים בעילום שם. כך קרה עם הבנים והבנות המרובים שהביאו לעולם כל הדורות ההם: "ויולד בנים ובנות" הוא המשפט הכללי בו התורה מסכמת תולדות ארוכות בתחילת ספר בראשית. בנים ובנות בלי שם, כי תולדותיהם וסיפוריהם, גם אם חשובים, לא משמעותיים למסר שהתורה רוצה ללמד.

גם אצל יעקב אבינו נאמר שהיו לו עוד בנות, מעבר לדינה, אך נותרו ללא שמות: "וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ" (ברא' ל"ז, ל"ה) – יש האומרים שהבנות המוזכרות כאן הן כלותיו, ויש האומרים בנותיו ממש.

ברוב המקרים עלומי השם נותרים כאלה: עלומי שם. אבל בקשר לדמויות מסוימות, קורה וחז"ל מחליטים למלא את החסר. כך, למשל, עם עבד אברהם ההולך לחפש אשה ליצחק: התורה רק אומרת שהוא "עבד אברהם", אבל לא מעט מדרשים בתלמוד והלאה מקשרים בינו לבין אליעזר מדמשק, בן משק בית אברהם. עוד דוגמא היא בת פרעה, המזוהה במדרשים רבים עם "בתיה בת פרעה", אשתו של מרד (דברי הימים א' ד', י"ח).

בשני המקרים האלה המניע של המדרשים מובן: הדמויות מלאו תפקיד מרכזי מאד בתולדות העם, אבל התורה איננה מגלה את שמותיהם.

מקרה זיהוי אחד, אמנם, מפתיע מאד: אשת נח. היא אלמונית בתורה ולא שחקה תפקיד משמעותי (חשוב כן, אבל לא משמעותי). לא היה הכרחי לזהות אותה, אבל חז"ל מצאו לנכון לקשר בינה לבין דמות אחרת: נעמה, אחות תובל קין. "אמר רבי אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח היתה… ורבנן אמרי [אמרו] נעמה אחרת היתה" (בראשית רבה, פרשת בראשית כ"ג, ג').

נעמה הייתה בתו של למך, צאצא של קין. מדוע רבי אבא בר כהנא חושב שזרעו של קין היה צריך לשרוד את המבול? הרי אין דבר המחייב בתורה ייחוס שכזה: אשתו של נח היא נעמה בת למך, מזרע קין? זאת אומרת שכל האנושות התפתחה לא רק משת, בנו השלישי של אדם ומאבות נח, אלא גם מקין! ונחשוב שהיה כל כך קל להמשיך את פשוטו של מקרא ולהשאיר את אשת נח עילום שם. מדעו לסבך את הסיפור? מדוע לעגן את האנושות בזרעו של קין הרשע?

ואולי זה הרמז שמסתתר כאן: קין לא היה רשע. הוא חטא, כן. חטא חמור, כן. אבל יכול להיות שאחרי חטאו חזר בתשובה, ניסה לתקן מה שניתן לתקן, ניסה לבנות במקום להנציח הרס? אין לשכוח את השיקום שניסה לעשות קין: אלהים מגרש אותו למקום שאמורים רק לנדד בו: "נע ונד תהיה בארץ… וישב בארץ נד" (ברא' ד' י"ב-ט"ז). ושם, בארץ הנדודים, קין בונה עיר, משתקע ובונה במקום שלכאורה אי אפשר היה (שם פסוק י"ז). לא רק שהוא בונה, אלא שקורה לעיר חנוך, כשם בנו, שם המדבר על בסוס, על ייסוד, על קדמה ועל הוראה הלאה.

קין איננו מנציח את האבדן: אף על פי שעשה מעשה נוראי, הרג את אחיו, הוא משתקם ומשקם. קין איננו חוזר על מעשיו; כנגד הרס הוא וצאצאיו מציעים בנייה, שיקום והמשך. הרי בני נינו, יבל, יובל ותובל קין, בוני הציביליזציה היו: מוסיקה, מגורי קבע, מקנה, נפחות, חקלאות. גם הם מתקנים מה שאביהם למך עשה: למך הרג והתפאר במעשיו ואילו בניו מגיבים בבנייה ובקדמה.

ונעמה? היא רק נזכרת כאחות תובל קין. ואם היא נזכרת בשם, הוי אומר שמעשיה משמעותיים… אבל הם לא מוזכרים!

אולי הקשר בינה לבין אשת נח בא ללמד אותנו את תפקידה המכריע בהמשך הבנייה למרות האבדן: היא זאת שהתאמצה, יחד עם נח, להמשיך את החיים למרות המבול ולמרות ההשחתה של בני האדם. היא זאת שמעמידה, בשקט, בשקט, את התקווה של בנייה למרות הרוע, האכזריות והדרכים המושחתות של בני אדם אחרים. היא זאת שלא נכנעת לנטייה האובדנית ונאבקת ביצר הרע כדי להביא אור במקום של חושך. היא מסמלת, כצאצא של קין, את הכח החיובי שיש באדם לחזור בתשובה, לתקן את המעוות, להיאבק נגד נטיותיו ההרסניות ולהשתקם.

ולמה נקראת נעמה? המדרש ממשיך: "שמעשיה נעימים"