"באנו אל אחיך, אל עשו, וגם הוא הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו" (ברא' לב, ז (ו)).
מה אמרו, בעצם, המלאכים ששלח יעקב? פירוש נפוץ מאד הוא שעשו אחיו בא לקראתו למלחמה: "באנו אל אחיך, אך הוא מתנהג כלפיך כעשו, ששונא אותך" (בראשית רבה, תרגום יונתן, רש"י, רד"ק). אחרים רואים בדיווח רק מסירת העובדות כמות שהן: "הוא בא אליך כפי שאתה בא אליו" (אבן עזרא, רמב"ן). ויש פרשנים הרואים את שמחת המפגש: "עשו מגיע עם פמליה גדולה לקבל את נפי אחיו בשמחה ובצהלה" (רשב"ם, חזקוני).
איך למסור בשורה? איך להעביר למישהו מסר של מישהו אחר?
גם אם אין דרך אחת, שיטה אחת לעשות זאת, ישנן שלוש תכונות יסוד שבעל הבשורה חייב להפעיל: ראייה אובייקטיבית, אמפתיה ושליטה ברגישות.
ראייה אובייקטיבית: להסתמך על העובדות, מבלי להוסיף או לגרוע פרטים.
אמפתיה: לנסות להבין מה שמרגיש מי שמקבל את הבשורה, מבלי להיות מעורב רגשית. עירוב רגשית עלול לגרום לנו לא להבין את הרגשות של השני, אלא להתעסק עם הרגשות שלנו עצמנו ולהגיב לפיהם.
שליטה ברגישות: הבנת התהליכים הרגשיים שאנחנו עוברים כדי למנוע מהרגשות האלה להתערב. הרגשות שלנו עלולים לגרום לריחוק וקור (כי קשה לנו עם הבשורה) , או להתלהבות יתר, או להחלטה לא למסור מידע שקשה לנו אתו (ואנחנו מרגישים שיהיה קשה גם למקבל ההודעה). במלים אחרות, הרגשות שלנו מונעים מאתנו הבנה אמיתית של הרגשות של השני, מסנוורים את הנפש ואף עלולים להביא אותנו להגיב באופן פטרנליסטי ("הרגשות שלי יודעים טוב יותר מה כדאי לו או לה"). עם זאת, אל לנו לנטרל את הרגשות, לבטל אותם. האתגר הוא לשלוט בהם.
בעת מסירת בשורה, תהי זו קשה או טובה, שלוש התכונות חייבות לבוא ביחד. אם נשען רק על אחת מהן, עלולים אנחנו להעביר מסר שאיננו נכון, או שאיננו מתאים, או שתוצאותיו עלולות להיות הרסניות, גם אם כוונתנו הייתה חיובית… כמו המלאכים של יעקב.
הם כשלו בלהפעיל שתיים מתוך שלוש התכונות. הם היו אובייקטיבים בדווחם, אך לא היו אמפתיים ולא מדדו את הרגישות שלהם. הם תארו עובדות, מבלי לקחת בחשבון את מצבו של יעקב, את הקשר הקשה שלו עם אחיו, את פחדיו, את האיום על חייו שבגינו הוא נאלץ לעזוב את המקום אליו הוא חוזר היום. אולי הרגישו שליעקב עדיף לא לשוב. אולי הם התמלאו איבה כלפי עשו. יכול והם לא רצו להשפיע על יעקב לא לכאן ולא לכאן ועל כן דווחו רק באופן אובייקטיבי. איך שזה לא יהיה, הם לא הפעילו מידת הרגישות המתאימה למצב.
רק עובדות נטולות הקשר מסרו מלאכי יעקב. אובייקטיביות יתר, שלמעשה איננה אובייקטיביות כלל, מאחר והיא לא מתייחסת להקשר, שהוא אכן חלק בלתי נפרד מהמציאות.
וכך אפשרו לפחדיו ולחששותיו של יעקב לצבוע את המידע בגוונים של הרס ואובדן. חרדתו מהעבר כבשה אותו ומנעה ממנו לשפוט את המציאות הנוכחית שלו, מציאות שהיא אחרת.
לא קל להפעיל את שלושת המרכיבים של מסירת בשורה. קשות במיוחד האמפתיה והשליטה על הרגישות. אך להתעלם מהן הוא להתנער מהאחריות הענקית של להיות שליח בשורה.
