פרש ניצבים – החיים והברכה

Share This:

"רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע." (דברים ל', ט"ו)

משה מדבר אל העם בשם ה', לפני כניסתם לארץ המובטחת, ומסביר להם במלים קצרות וברורות מהי בחירה חופשית. לא רק מסביר, אלא מעמיד בפניהם את האמת הפשוטה: אין לנו אפשרות אחרת אלא לבחור. מעין סתירה: אנחנו חייבים לבחור, אין לנו אפשרות לבחור לא לבחור. כאן הסתירה. כאן המציאות. מונחים בפנינו החיים והמוות והטוב והרע. גם אם לא נבחר, למעשה בחרנו בלא לבחור. ואולי בחרנו באפשרות השלילית, ברע, במוות.

יחד עם ההסבר, עצה: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (שם, י"ט). נוספו כאן ברכה וקללה. אז יש הרבה אפשרויות: חיים, מוות, טוב, רע, ברכה, קללה. והעצה: "ובחרת בחיים".

גם אם אין לנו ברירה אלא לבחור, תוכן הבחירה לא מוגדר והוא תלוי רק בנו.

למה לא לבחור בברכה? למה לא בטוב? הלא בבחירת הברכה, בחרנו כבר בחיים? הלא בבחירת בטוב, בחרנו כבר בברכה ובחיים? החיים הם הרי נתון: אם בוחרים, סימן שאנחנו חיים. הברכה והטוב הן בחירות פעילות; אפשר ואין ברכה בידינו, אפשר ואין טוב בידינו ואנחנו יכולים לבחור בהם. אבל החיים, אנחנו שרויים בהם מלכתחילה. אז מדוע לבחור בחיים?

ובכן, הטוב והרע, הברכה והקללה יש להם שתי תכונות: א) הם סובייקטיביים וב) הם שוללים כל אפשרות אחרת.

הם סובייקטיביים כי הגדרת הטוב משתנה מאדם לאדם, ממצב למצב. וכן הגדרת הרע, הברכה והקללה. אם מישהו רעב, פרוסת לחם של שלשום היא טובה, אבל למי ששבע אין היא אלא בחירה רעה. עבור עם הארץ, ידע בינוני הוא ברכה, אך עבור החכם, ידע כזה איננו אלא דבר מועט ואף רע, כי עלול להוביל למסקנות מוטעות. מחלה היא רעה לחולה, אך יכולה להיות ברכה עבור אחרים. ויש פעמים שהמחלה היא דווקא טובה לחולה עצמו! אכן הטוב, הרע, הברכה והקללה הם סובייקטיביים, תלויים באדם, במצבו ובהקשרו.

והם שוללים כל אפשרות אחרת כי הם טומנים בחובם רק את עצמם: אם יש ברכה, אין קללה על אותו הדבר (וכן להפך). אם משהו טוב, איננו רע עבור אותו אדם באותו רגע. ואם יש מוות, אין חיים. יש חיים לעתיד לבוא, לעתיד רחוק. אבל החיים הם לא חלק מהמוות.

החיים, לעומת זאת, כוללים את כל האפשרויות, וגם המוות. רק מתים החיים.

החיים: המושג היחיד ברצף של אפשרויות בפרשתנו שמובא בלשון רבים. ואין לו לשון יחיד. החיים הם מורכבים, מגוונים, מלאי הזדמנויות ואפשרויות, מלאי אתגרים ויכולת לשנות, לשפר ולהשתפר. בברכה, בקללה, בטוב, ברע ובמוות יש משהו סופי, קבוע ואף מקובע. החיובי שבבחירה שלהם הוא שניתן לחזור ולבחור פעם אחר פעם. אם עושים זאת רק פעם אחת ("בחרתי בברכה"), הבחירה מתקבעת, נעצרת, לא מתפתחת ועל כן, נעלמת עם הזמן. גם אם בחרת בטוב, גם אם בחרת בברכה.

החיים, לעומת זאת, הם בחירה של תנועה, של שינוי, של בחירה אחר בחירה, של הזדמנות נוספת אם טעינו, של חיזוק נוסף, אם צדקנו.

לבחור בחיים כולל לבחור בטוב ובברכה וגם לבחור בלהתרחק מהרע ומהקללה. זוהי בחירה שדורשת מאיתנו לבחור באופן פעיל את כל הבחירות האחרות, כל הזמן. אם בחרת בברכה, נעצרת שם. אם בחרת בחיים, עליך להתמודד עם הבחירה שלך ולבחון אותה מחדש כדי לחזק אותה, לשפר אותה, ולשפר את עצמך.

יהיה רצון ונוכל תמיד לבחור בחיים הרבגוניים, המאתגרים… החיים.

תגובה אחת בנושא “פרש ניצבים – החיים והברכה

  1. יש כאן בחירה בין ארבע אפשרויות (כמו במבחן אמריקאי): בחירה בטוב לפעמים גוררת בעקבותיה חיים ולפעמים מוות. ר' עקיבא וחנה סנש בחרו בטוב למרות שהוא היה כרוך במוות (על קידוש השם)-ברוב המצבים הבחירה צריכה להיות בחיים אך יש גם מצבים שבהם חייבים לומר: יהרג (לבחור ב'מוות') ואל יעבור…
    גיל נתיב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *