החמץ של היום, כמו החמץ של אז

Share This:

jametz-matza-libertadהנה פסח מתקרב והניקיונות כבר החלו. השבתת החמץ הוא אחד מהנושאים המרכזיים של ההכנות לקראת החג, הרי "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" (שמות י"ג, ז').

מדוע השבתת החמץ כה מרכזית בחג המזכיר לנו את החרות, את היציאה מעבדות מצריים?

ובכן, החמץ מסמל שני עניינים עקרוניים מאד הקשורים לחרות. עד כדי כך עקרוניים הם, שלא מספיק בלהזכיר אותם, אלא צריכה להתקיים גם פעולה המשרישה את העקרונות בדרך גשמית.

דבר ראשון, החמץ מסמל את התרבות המצרית, את מצרים עצמה. מצרים הייתה ידועה בתקופה העתיקה כארץ הלחם התפוח וארץ הבירה. תהליך התססת גרגירי התבואה או עיסת הקמח דורש מיומנות מיוחדת כדי להפיק מוצר משובח. חייבים לשמור על התהליך כדי שהעיסה לא תתקלקל ותתקרב. המצרים הצטיינו בזה ויש הטוענים שהם גם היו ממציאי השיטה. ד"ר טובה דיקשטיין מזכירה לנו שהרודוטוס, ההיסטוריון היווני, מכנה את המצרים "אוכלי לחם" ("ראייה חדשה על חמץ ומצה", אתר של נאות קדומים) וככל הנראה הכינוי הזה למצרים היה רווח בעולם העתיק (ה.ע. יעקב, "תולדות הלחם").

החמץ קשור למצרים קשר הדוק והוא סימן ההיכר של מצרים העתיקה. אכן, מצרים הייתה מוכרת בגלל הלחם שלה ולא בגלל הפירמידות! להימנע מהחמץ פירושו של דבר להתנתק מהתרבות המצרית, כדי להשתחרר, לייסד ולפתח תרבות אחרת.

אם כן, מדוע לא להימנע ממנו לגמרי, במקום רק שבעה ימים בשנה? כי אנחנו מתעסקים בממד הסמלי ובהעברת מסר שחייב להיזכר פעם בכמה זמן כדי לא לאפשר לשגרה לערפל אותו.

כמו כן, החרות איננה דורשת שלילת התרבות האחרת, אלא עצמאות ממנה. לתרבות המצרית העתיקה היו הרבה דברים חיוביים, יחד עם דברים שליליים כגון העבדות שהעבידו אותנו. אנחנו לוקחים את החיובי ומסלקים את השלילי. הקבלה של החמץ במהלך השנה ודחייתו במהלך פסח, חג החרות, מלמדת אותנו בצורה עזה מאד את העצמאות מהתרבות הזרה המדכאת וגם את השבחת הצדדים החיוביים שלה.

דבר שני, החמץ מסמל את ההשתהות. יש פעמים שחשוב להמתין, אבל יש פעמים שההמתנה פירושה לאבד הזדמנות. אילו אבותינו היו ממתינים ולא היו יוצאים ממצרים ברגע שהקדוש ברוך הוא זימן להם, לא היינו נגאלים כלל. לא בכדי המלה "החמצה" קשורה לחמץ: "כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם באה מצוה לידך עשה אותה מיד" (מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה ט).  מדובר על המתנה שלילית, המתנה שגורמת לאבדן ולהרס. הימנעות מהחמץ במשך שבעת ימי חג החרות מזכירה לנו שיש מצבים שאם מתמהמהים בהם, מאבדים את עולמנו.

ניתוק מתרבות זרה כדי להשתחרר ממנה ותפיסת הרגע הנכון מבלי לפספס את ההזדמנות – שני מושגי יסוד של התרבות היהודית ושניהם קשורים לחמץ ולהימנעות ממנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *